קטע זה נלקח מתוך הספר "ספר הכסף- אחד עשר מפתחות זהב לשפע" שנכתב ע"י אליהו טוב ונעמה טוב שיצא בקרוב בהוצאת מודן
למה אין שפע בלי חוסר? למה אין טוב בלי רע?
הרהורים בדבר החוסר והניגודיות בעולם
רבות נשאלת השאלה: למה קיימים המחסור והחוסר? למה קורים דברים רעים? למה יש סבל, מצוקה וכאב? התשובה לשאלה קשה זאת היא שבבסיס בריאת העולם עומדת הניגודיות. העולם נבנה מתוך הניגודיות, ובבסיסו אין טוב בלי רע. כי אם היה טוב בלי רע, לא היינו יודעים להגדיר אותו כמצב טוב. לצורך ההגדרה נוצרה ההשוואה, ונוצרה הניגודיות שהיא אחד מעקרונות המפתח של בריאת העולם הזה. לצורך פעימת הלב, פעימת החיים, יהיה כיווץ ואז התרחבות – זוהי הניגודיות שקיימת בעולם כולו והיא הבסיס של כל החי, הדומם והצומח.
בהתפתחות האנושית נוצרה קודם כול ההבחנה בין טוב לרע. מתוך ההבחנה נוצרה העדפה ונוצרה הלחימה. ההבחנה זה אחד משניים, שחור או לבן, זו הדעת שניתנה עם אכילת פרי עץ הדעת בגן עדן. הדעת הביאה את ההעדפה ואת הלחימה. אבל יש להבדיל בין העדפת הטוב מתוך הפסילה של הרע, לבין השלב החדש שהאנושות נכנסת אליו: הבחירה בטוב מתוך השלמה עם כך שתמיד יהיה גם רע, ובידינו הבחירה המתמדת. זהו חלק מהשינוי האנרגטי המתרחש בימים אלו בכדור הארץ, חלק מהרוח החדשה המנשבת כאן.
לכל צבע יש צבע ניגודי, שהוא גם הצבע המשלים אותו. מול כל אמת, אדם אחר יכול להציב אמת סותרת או אמת משלימה. מתי יושלם תהליך הניגודיות? כאשר נבין שהניגודי הוא משלים ולא סותר. כאשר נפנים שהרע משלים את הטוב ואינו סותר אותו, תושלם הבנת הניגודיות ונוכל להמשיך הלאה להבנות נוספות.
כאשר אתם שואפים רק לטוב, אתם סותרים את הרע, מבקשים למחקו, לבטלו מהיסוד. במצב כזה יש לכם כוח אחד כנגד הכוח השני, במקום כוח אחד שמשלים את הכוח השני. כאשר תבינו שגם לרע יש תפקיד ומשמעות בעולם הזה, כאשר תבינו שאינכם יכולים לבטל את הרע כי הוא חלק מזהות הטוב ומהגדרתו – לא תנסו למחוק, לבטל ולסתור אותו, אלא תקבלו אותו ותבינו שהוא משלים את הטוב. במצב כזה תגיעו למקום שבו תיווצר נקודת בחירה אמיתית (ולא העדפה הנובעת מפסילת הרע).
כל עוד אתם שואפים רק לטוב ומבקשים לבטל את הרע, אין לכם בחירה, ומכאן נוצרת מלחמה – פנימית או חיצונית. ברגע שתקבלו את קיומו של הרע לצורך הגדרת הטוב, תיצרו לעצמכם מרחב לפעול גם בדרך הרע וגם בדרך הטוב, ותוכלו לבחור באחד מהם. אנו מקווים ומאמינים שתבחרו בטוב.
עמודים 125-126
